/
/
אבא, נבנה את ביתר

אבא, נבנה את ביתר

י״א בניסן ה׳תשפ״ב
12:07

דוד זלץ יו”ר דגל התורה וסגן ראש העיר

“בכל פעם שעליתי אליו היה מרן אומר לי ‘הרי ביתר נחרבה’, ואני זכיתי להגיב: ‘התושבים התארגנו לבנותה מחדש’, מספר סגן ראש העיר ויו”ר דגל התורה ר’ דוד זלץ בשורות מלאות כאב ודמע  הליווי הצמוד, ההתעניינות במצבם של בני התורה, והבקשה האחרונה של מרן זצ”ל

העיניים דומעות. הלב ממאן להאמין למקרא הצירוף ‘רשכבה”ג רבנו מרן שר התורה הגר”ח קנייבסקי זצוקללה”ה’. זהו שילוב בלתי נתפס. תחושת היתמות צורבת והכאב בלתי אפשרי. אבא איננו. זה ממש כך, כפשוטו. מרן נלקח לגנזי מרומים והדור נותר יתום.

מרן זצוקללה”ה היה רבן של כל בני הגולה, אשר נשא על שכמו את משא הדור, ומכל רחבי הארץ והעולם שיחרו לפתחו לקבל עצה ותושיה, ברכה והנחיה, בדרך התורה המסורה לנו מדור דור, כאחת מחוליות הזהב בשרשרת המופלאה של מוסרי התורה רבותינו זצוק”ל ויבדלחט”א. אולם בה בעת, תמיד שמורה היתה אצלו פינה חמה מיוחדת לביתר עילית, הוא הנהיג אותנו כאב אוהב וכרועה נאמן לצאנו.

כנציגם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ושל ציבור בני התורה בביתר עילית, זכיתי להיכנס פעמים רבות לקודש פנימה, בלשכת הגזית של דורנו שברחוב רשב”ם 23 בבני ברק, ליטול עצה בכל פרט ופרט מענייני הנהגת הציבור, הקהילות ומוסדות החינוך בעירנו. תמיד זכיתי להתקבל בעין טובה ובחיבה דקדושה, כשמרן זצוקללה”ה שואל ודורש, חוקר ומתעניין, מנחה ומנחיל מדרכה של תורה בכל נושא ועניין.

אחת הדוגמאות הייחודיות הממחישות מחד את היחס המיוחד של מרן זצוקללה”ה לביתר עילית ובה בעת גם את הדרך המופלאה שבה בחר להנחותנו באשר לאופן הנכון שבו יש לגשת לכל העיסוק בענייני הציבור, ניתן לראות באופן שבו הגיב שר התורה זצ”ל תמיד כאשר הגענו למעונו הצנוע והסברנו כי אנו באים לשאול מפיו בנושא כזה או אחר הקשור לעיר התורה שבהרי יהודה.

“והלא ביתר נחרבה?”, היתה שאלתו הקבועה של מרן זצוקללה”ה כשהתחלנו בהצגת הנושא והעיר שבהם אנו עוסקים. שר התורה, שכל כולו תורה ונפנה להשיב לנו מתוך הספר כפשוטו, ביקש בשאלה זו להמחיש כי “אסתכל באורייתא וברא עלמא” –  אין לנו לבחון שום נושא כעומד בפני עצמו במובן הגשמי. כאשר ניגשים לדון בכל נושא ועניין העומד על הפרק, יש לבחון אותו ראשית מן הפריזמה של התורה הקדושה ורק כך ניתן לעמוד על אמיתת הדבר ולהגיע לפתרון הטוב ביותר.

מרן שר התורה זצוקללה”ה, חי את התורה בכל הווייתו, כפשוטו ממש, ורק מתוכה בחן את כל מיליוני השאלות שהגיעו לפתחו בכל נושא ועניין מכל קצווי תבל. אולם באופן שבו פתח תמיד את שיחותינו, ביקש להנחיל אף לנו מעט מזעיר של הגישה הזו, של בחינת המציאות מתוך התורה.

החיוך האבהי והעיניים המאירות שבהם נאמרו הדברים, הוסיפו את המימד של היחס ששמר מרן לביתר עילית. מה שאפשר לנו להרהיב עוז ולהשיב של שאלתו זו בתגובה קבועה שיש בה להעיד על המידה בה העניק לנו תחושה שאנו כאן כבן לפני אביו: “התארגנו כל התושבים לבנות את העיר מחדש, כולם ביחד…”

כאשר היה שומע מרן זצוקללה”ה את תשובתנו זו –  הגיב תמיד באופן זהה, כשהוא מבקש לדעת מה מצב התורה בעיר. לפני כל נושא אחר, שאל מרן, חקר ודרש, האם ישנם מספיק כוללים וישיבות בעיר, כשהוא מעודד ועומד על גבנו לגדל את קרן התורה בעיר ואכן זכינו בהוראתו ובהדרכתו להוסיף בס”ד עוד כוללים וישיבות, להכניס ישיבות, בתי כנסיות, בתי מדרשיות ותלמודי תורה למבנים שם קבע, לגדל ולרומם את קול התורה הנישא ברמה בעירנו.

כחלק מהוראתו של מרן שר התורה זצוקללה”ה לפעול בכל התחומים להרמת קרן התורה בעיר, זכינו וקיבלנו גם את דעת תורתו והנחייתו המיוחדת לפעול לעידודם ולייקורם של בני הישיבות בביתר עילית. זאת, באמצעות אירועים גדולים שקיימנו בס”ד לכבודם של בני הישיבות בימי בין הזמנים, פעילויות שונות של ‘יחליפו כח’, מיזמים שונים של ‘חבורות’, סיומים ועוד, לפאר ולרומם את כבוד התורה וכבודם של עמלי התורה בכל עוז ותעצומות.

בנוסף, כמחזיק תיק החינוך בעיר, שטחתי בפני מרן זצוקללה”ה פעמים רבות שאלות ונידונים הקשורים למערכת החינוך. אחד הנושאים המרכזיים בתחום זה בהם זכינו להיוועץ בדעת תורתו, היה הנושא הכאוב של הסמינרים, כאשר לצערנו במקרים רבים בעבר נותרו בנות ללא מקום לימודים מתאים לקראת תחילת שנת הלימודים.

על פי הוראתו של מרן שר התורה זצוקללה”ה, שמנו דגש מרכזי על הדאגה לכל תלמידה ותלמידה שתזכה ללמוד ולהתחנך כשאיפת הוריה במוסד לימודים המתאים לה מכל הבחינות, בד בבד עם שמירה מכל משמר על צביון מוסדות הלימוד עצמם בדרך אמותינו הקדושות וברוח ישראל סבא ללא כל פשרות. ואכן זכינו ב”ה שבשנים האחרונות לא נותרה אף תלמידה בחוץ בתחילת שנת הלימודים.

מקרה אחד שיש בו כדי להעיד כאלף עדים על הדאגה האישית של מרן זצוקלל”ה לכל תלמידה ותלמידה, אירע כאשר עליתי למעונו להיוועץ באשר לתלמידה מסוימת שלא התקבלה לסמינר. שטחתי בפניו את מצב העניינים, כשבסמינר טוענים שבדקו והתלמידה איננה מתאימה, בעוד בבירור שערכתי אמרה מנהלת בית הספר היסודי כי היא מעידה באופן אישי שהתלמידה מתאימה וראויה ביותר.

השאלה שהצגתי בסופו של דבר היתה, האם מן הראוי להתעקש מול הנהלת הסמינר על כך שעליהם לקבל את התלמידה, בהתבסס על המידע שהגיע מצד מנהלת בית הספר היסודי, או שעדיף להניח לכך ולאפשר לסמינר להתנהל בנושא על פי הבנתם. מרן זצוקללה”ה, כדרכו תמיד להשיב בקוצר אמרים ובמילים בודדות לכלול עולם ומלואו, השיב במקרה זה במילה אחת בלבד: “מצווה”. כלומר, לא שמן הראוי לפעול בנושא מול הסמינר, אלא שזו מצווה של ממש. כמובן שפעלנו בהתאם להוראתו של מרן והתלמידה עושה ב”ה חיל רב בלימודיה שם מאז.

ועתה – חשך מאור העולם.

באותו יום מר ונמהר, עמדתי יחד עם רבבות אלפי ישראל שליוו את ארון הקודש אל בית החיים שם נטמן גופו הקדוש בטהרה.

תחושת היתמות הנוראה, החובקת כל, לא קהתה מאז ולו במעט, אף שחלף למעלה משבוע מאז עלייתו של מרן זצוקללה”ה לגנזי מרומים בעיצומו של פורים דמוקפין. דמותו המאירה, היחס האבהי, דעת התורה המלווה בכל צעד ושעל ומעל לכל העובדה שהיה עמנו כאן ממש ספר תורה חי, אשר ניצב בראשנו ולאורו נסענו, בתחושה עילאית של גאוות יחידה, של תלמידים בפני רבם, של בנים כלפי אביהם.

בעומדי במוצאי שבת קודש לפני מיטתו של רבנו מרן שר התורה זצוקללה”ה, בחדרו הצנוע שבמעונו ברח’ רשב”ם –  אחזתני צמרמורת של ממש. הנה אני ניצב כאן לאחר סילוקו של עמוד האש ההולך לפני המחנה, שהאיר לנו פנים וליוונו כאב אוהב ואני אנה אני בא. במיוחד נזכרתי בנושא אחד שהיה חשוב מאוד למרן זצוקללה”ה, היה בנפשו ממש ולצערי לא זכינו להשלמתו עד עתה.

היה זה כאשר עליתי ללשכת הגזית ערב הבחירות המוניציפליות האחרונות, לקבל את דעת תורתו של מרן זצוקללה”ה. בשיחה עלו מספר נושאים. אולם אחד הנושאים המרכזיים עליו שם מרן דגש רב, היה הבטחה שהצגתי בפניו בשם הרב רובינשטיין, לעשות כל מאמץ לחבר את ביתר עילית למים כשרים לשבת, שיאפשרו לכלל התושבים להדר בשמירת השבת בהתאם לדעת מרנא החזון איש זצוקללה”ה, עליה הקפיד מרן כל חייו. ביוצאי מחדרו של מרן, הבטחתי לעצמי כי אפעל מעתה ביתר שאת, לא אנוח ולא אשקוט, עד שייעשה רצון צדיק.

בשעה קשה זו בעוד היתמות מורגשת בחוש בכל פינה ופינה וכולנו אבלים באין מנחם על האובדן הגדול בו לקינו עת אחזו אראלים ומצוקים בארון הקודש ונשבה ארון האלוקים –  שומה עלינו גם כעת לזכור ולהזכיר, לפעול ולהפעיל לקיום צוואתו הבלתי כתובה של מרן זצוקללה”ה, אותה הנחיל לנו בחיים שלמים ומופלאים שכולם קודש לד’ ולתורתו: להתחזק ביתר שאת בתורה ובלימודה, בשקידתה ובעיונה, בשמירתה בקדושה ובטהרה, בהרמת קרן התורה ובצעידה בגאון לאורם של מרנן ורבנן גדולי התורה מורי דרכנו יבדלחט”א עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

ועם המשך שגשוגה והתפתחותה של העיר ברוחו ובדרכו של מרן זצ”ל – נוכל לומר בפה מלא: מרן זצוק”ל, ביתר שוב נבנתה!

כל מה שחדש

אור החנוכה - מאמר הגות מהרב מנחם ישראלי

כ״ד בכסלו ה׳תשפ״ב
15:01
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות