יהדות עיראק (בבל)
הקהילה היהודית בארץ הנהריים היא אחת העתיקות בעולם. נוכחות יהודית בבל, היא עיראק של היום, נרשמה כבר מאז חורבן בית שני עם גלות בבל, כאשר נבוכדנצר הגלה יהודים רבים אל בבל.
גם בעת עליית עזרא ונחמיה לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, נותרו יהודים רבים בבבל.
בעת חורבן בית שני, המשיכו יהודי בבל את חייהם כרגיל, כאשר הבבלים העניקו יחס הוגן ליהודי הממלכה, בלא התערבות בענייניהם. לא לחינם מצאו פליטים יהודים רבים מארץ ישראל, שנמלטו מחמת זעמם של הרומאים, את מקומם לצד אחיהם בבבל.
בבבל נוצר אחד מעמודי התווך של תורתנו הק’, הלוא הוא התלמוד הבבלי שנחתם ע”י האמוראים בישיבות הגדולות סורא, פומפדיתא ונהרדעא שבבל. יהדות בבל פרחה גם לאחר מכן, בתקופת הסבוראים והגאונים.
לא רבים יודעים שיהודי בבל סייעו למוסלמים לפני כ-1300 שנה, בעת מלחמתם עם הפרסים ששלטו באותה עת בבבל. המוסלמים שכבשו בעזרת היהודים את בבל הכירו תודה ליהודים והמשיכו את המסורת של יחס הוגן ליהודים. אמנם בהמשך היו מדי פעם שליטים שהצרו את צעדי היהודים בדרכים כאלה ואחרות.
בראשית המאה הקודמת, בעת המנדט הבריטי על עיראק, אף כיהן שר אוצר יהודי בממשל המקומי, ושמו יחזקאל ששון.
עם הכרזת האו”ם על מתן היתר ליהודי התפוצות לשוב אל ארץ ישראל, מקור מחצבתם, פרצו מהומות ופרעות נגד יהודי המדינה, שהחלו לעזוב בהמוניהם לעבר ארץ ישראל. מאז נותרו אך מתי מעט יהודים שסבלו מהתנכלויות בלתי פוסקות מצד שכניהם ומצד השלטונות.
לאחר מלחמת עיראק האחרונה בשנת תשס”ג עזבו כארבעים יהודים את עיראק, ובית הכנסת האחרון בעיראק נסגר , לאחר שלא נותר במקום מניין של מתפללים יהודים. ברחבי המדינה כולה נותרו כשמונה יהודים, שרידים אחרונים למורשת יהודית מפוארת בת למעלה מ-2500 שנים.