/
/
המלצה למסלול: עם לוחמי בר-כוכבא בכפר עֶתְרִי

(RG in TLV cc sa by- צילום) הנוף הנשקף מכפר עתרי

המלצה למסלול: עם לוחמי בר-כוכבא בכפר עֶתְרִי

מהם המאפיינים של יישוב יהודי בימינו? בית כנסת ומקווה, נכון? את שני אלה תמצאו בכפר עֶתְרִי, יישוב יהודי עתיק הממוקם דרומית לבית שמש.
כ׳ בסיון ה׳תשפ״ב
10:24
(RG in TLV cc sa by- צילום) הנוף הנשקף מכפר עתרי

רוצים לצאת לטיול עם טבע, נוף ועבר יהודי מרתק? מצאנו בשבילכם מקום מתאים

@ניסן לברון, מלווה טיולים עורך ספרי “ארכיאולוגיה תנ”כית” מאת הרב זמיר כהן

עונה מומלצת: כל השנה.

שהיה במקום: 1-2 שעות.

סוג מסלול: מעגלי.

איך להגיע: ברכב בלבד. עתרי נמצא בפארק עדולם-צרפת, אליו נכנסים מכביש 38. וייז: “חורבת עתרי”. על הדרכים הסלולות בפארק יש שלטים המכוונים למקום.

חניה: בשפע וללא תשלום.

דמי כניסה: אין.

קושי ונגישות: קל. 10 דקות הליכה בשביל העולה במתינות אל הגבעה. לא מתאים לעגלות.

מים: יש ברזיות בפארק עדולם-צרפת הסמוך.

שירותים: בתחנת הדלק שבצומת האלה.

ביטחון: האתר נמצא בתוך הקו הירוק ואין כפרים ערביים בקרבתו.

אתרי טיול נוספים בקרבתו: חורבת בורגין, חורבת מדרס.

ביום בהיר אחד הביאה אותי מכוניתי אל המקום.

הדרך לעֶתְרִי היא בעצמה טיול נעים

מתפתלת בניחותא בין חורשות עצים, כרמי גפנים ושדות ירוקים. מהחניה עליתי בשביל מסומן לראש גבעה קטנה, המוקפת בנוף נהדר ככל שהעין יכולה לקלוט. ולפתע אני נמצא אלפיים שנה אחורה, בין בתיו של יישוב יהודי מימי קדם.

כפר עֶתְרִי היה מאוכלס מימי בית המקדש השני ועד מרד בר-כוכבא. לאחר שנחקר על ידי ארכיאולוגים הוא שוחזר בחלקו, והתוצאה מרשימה בהחלט. במקום נחשף מסמך עתיק עם השם עֶתְרִי, ולכן החוקרים מזהים את האתר עם יישוב יהודי המוזכר בכתבים עתיקים בשם “כפר עתרא” ששכן באזור זה. האתר הוכשר לנוחיות מטיילים, עם שבילים רחבים ושילוט. האוויר הצח והפריחה הססגונית על הגבעות מסביב מעצימים את ההנאה מהמקום.

בעֶתְרִי אינך יכול לא לחוש את העבר היהודי העשיר הספוג במקום. בחרדת קודש נכנסתי לבית הכנסת הגדול שבכפר (בפתחו שלט מס’ 7). מרגש לראות כי הוא נבנה לפי ההלכה: ההיכל פונה לכיוון ירושלים, ולפניו יש חדר-מבוא, כדי שהמתפללים לא יכנסו במעבר חד מהמולת הרחוב להיכל התפילה, אלא ישהו מעט, כפי שכתוב בתלמוד. על קרקעית ההיכל עומדים בסיסי העמודים המגולפים שפיארו אותו, בניגוד לשאר בתי הכפר הבנויים בחוזקה אך ללא הידור. הדבר נעשה בהתאם למנהג ישראל, לייפות את בית הכנסת יותר מאשר את בתי המגורים. וכמו שכתב הרמב”ם: “אִם בָּנָה בֵּית תְּפִלָּה, יִהְיֶה נָאֶה מִבֵּית יְשִׁיבָתוֹ”.*

אני יוצא מבית הכנסת ומוצא בצמוד לו שתי חצרות, אחת מהן עם מדרגת אבן ארוכה עליה ניתן לשבת. מסתבר כי חצרות אלה שימשו את המתפללים לפעילויות כמו ישיבה בסוכה, אירועי שמחות והתכנסויות, כפי שמקובל בבתי כנסת גם כיום.

ארבעה מקוואות טהרה נמצאו בעֶתְרִי, ובמדרגות נוחות שנחצבו בסלע ירדתי אל חללם האפלולי והקריר. שניים מהם נמצאים סמוך לכניסה לבית הכנסת, ונראה כי שימשו את המתפללים לטבילה, ממש כפי שמצוי כיום.

ללא ספק, בית הכנסת והמקוואות מעידים נאמנה שתושבי המקום היו יהודים שומרי תורה ומצוות.

אולם הכפר ידע גם ימים קשים.

בפינת בית הכנסת זיהיתי פתח חפור באדמה, המוביל למחילה שיוצאת למקום נסתר מחוץ לשטח הכפר. זוהי מחילת מילוט לשעת חירום, שהותקנה על ידי תושבי עֶתְרִי בימי מרד בר-כוכבא. כ-20 מחילות כאלה נמצאו במקום, והן שימשו להסתרת תושבים ולוחמים יהודיים מפני קלגסי הרומאים. אנשי הכפר חצבו אותן בקרקעית חדרי בתיהם, וגם בבית הכנסת, כדי שיוכלו לרדת לתוכן ולהסתתר מיד עם התקרבות האוייב. 

את פתחי המחילות המסועפות ניתן לראות בפינות הבתים, ואל אחת מהן אפשר לרדת (לא בעונת הגשמים) ולזחול אל תוך מעמקיה עם פנס – משימה המתאימה מאוד לילדים, וגם למבוגרים עם קצת נטייה להרפתקנות.

מחילת מסתור אחרת, הנמצאת במעלה השביל המוליך לכפר, הפכה לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא למערת קבורה רומית. כיום היא נקראת “מערת התבליטים” ומי שמעוניין (ואינו כהן) יכול לרדת לתוכה ולהתרשם מהחדרים הגדולים, שנחצבו בסלע האם.

דברים מעניינים נוספים בעֶתְרִי הם מחסנים תת-קרקעיים גדולים, אליהם ניתן לרדת במדרגות ועל גבי שלבי ברזל – חוויה מרתקת לילדים. בסוף הכפר יש גת גדולה לדריכת ענבים, שנבצרו מהגפנים שגדלו בשפע על הגבעות הפוריות מסביב.

כפר עֶתְרִי הוא מקום די שקט, ללא מבקרים רבים. יש עצים שבצילם אפשר לשבת ולנוח, להינות מהנוף הפנורמי שמקיף את האתר כולו, ולהרהר בעמינו המיוחד, שדבק באמונתו אלפי שנים והתגבר על כל המתנכלים לו. 

* המקורות מובאים בספרו של הרב זמיר כהן, “ארכיאולוגיה תנכ”ית”, כרך ו’, עמ’ 229.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות