/
/
ליבם של ישראל

-דֵּפִיבְּרִילָטוֹר - המיזם מציל החיים

ליבם של ישראל

"הייתי כפסע לפני עולם האמת, ואז נשלף המכשיר שברגע האחרון הציל את חיי", מספר ר' אלי שרייבר, אבא לילדים בעיר חשיפת 'שערים': בדחיפת רבני העיר, ובסבסוד נרחב של רפואית מדי-כל בראשות ר' אורי הולצמן, ובחסות העירייה, מקדמים טובי העסקנים בביתר את המיזם הדחוף שלא ישאיר בית כנסת מרכזי בעיר ללא דֵּפִיבְּרִילָטוֹר מציל חיים סיקור נרחב
ה׳ בתמוז ה׳תשפ״ב
02:38
סיקור מיוחד

ביום בהיר קרס ר’ אליהו שרייבר, אחד התושבים המוכרים והאהודים בעיר. המתנדבים שהוזעקו זיהו שהלב שלו אינו פועל כראוי. ברגע האחרון נשלף מכשיר הדֵּפִיבְּרִילָטוֹר – וחייו של ר’ אליהו היו לו לשלל, לשמחת ליבם של בני משפחתו ומכריו  זה לא היה המקרה הראשון בעיר שבו ה’מַפְעֵם’ הציל חיים רגע לפני שכבר היה מאוחר. ולדאבון הלב, היו מקרים רבים שבהם לא היה דפיברילטור בהישג יד – ויהודים נפטרו רח”ל  עכשיו, עסקנים בעלי שאר רוח מתגייסים בתמיכת רבני העיר לצורך מטרה אחת: שלא יהיה בית כנסת בעיר ללא המכשיר מציל החיים  רבני העיר ל’שערים’: “זוהי יוזמה חשובה במעלה, חובה ליטול חלק בהצלת חיים”  ‘שערים’ בכתבה נרחבת על הרקע, הצורך הדחוף והמהלכים בתמיכת העירייה אשר יביאו מענה שיציל חיים בעיר  רחמנא ליבא בעי

@משה יאיר וינשטוק

אותו יום ראשון התחיל כמו עוד יום שגרתי עבור ר’ אליהו שרייבר הי”ו, דמות מוכרת בעיר, יהודי שעוסק בצרכי ציבור ואהוב על כל מכריו. ר’ אליהו פנה לסדר יומו, כשהוא אינו משער אפילו מה יצפון בחובו היום הזה. אותו יום שהוא לא ישכח כל ימיו, היום בו שערי מוות רח”ל היו פתוחים לרגליו.

זה קרה ללא התראה. בפתח בניין שאליו נכנס בצהרי היום, הוא התמוטט לפתע. לא קדמו לכך סימנים, גם לא כאבים ולא רמזים. הוא פשוט קרס תחתיו, והכרתו התערפלה. פועל שליווה אותו בעבודתו החל לצעוק לעזרה. אחת השכנות ששמעה את הזעקות – הזעיקה את בעלה. היה זה ר’ משה וולס, כונן ‘איחוד הצלה ביתר’, שרץ מיד אל המקום עם תיק הציוד ועם מכשיר הדפיברילטור. הוא זיהה מיד: דום לב.

“החייאה ברחוב קדושת לוי…” הוא הספיק לדווח בקשר, לפני שהחל במתן עיסויים תוך כדי חיבור מכשיר הדֵּפִיבְּרִילָטוֹר והפעלתו. נראה היה שהעיסויים אינם נותנים מענה, והמצב הופך קשה ומדאיג יותר. ואז המכשיר “תפס פיקוד”, והחל נותן את ההוראות לחיבור המטופל. כמה רגעים חלפו, והמכשיר מורה: “מתכונן למתן שוֹק” – סימן ראשון לאופטימיות זהירה, דרכו אנו למדים שהמכשיר מזהה פעילות עצבית לא סדירה של הלב, משמע – יש פעילות ב”ה.

המתנדב לוחץ על הלחצן ומתרחק. השוק ניתן, וליבו של המתנדב מחסיר פעימה. מה יהיה עכשיו? לאחר כמה רגעים נוספים זה קורה – בחסדי שמים, הלב חוזר לפעילות. אמבולנס הגיע בינתיים, והמטופל מובהל למרכז הרפואי, שם מחכה לו צוות במחלקת צנתורים, מוכן לטפל בו מיד. באמצע הדרך המטופל פוקח עיניים. הוא מבין שאירע משהו, מה? הוא לא ממש יודע. הצוות שאיתו מספר לו כי חייו ניתנו לו במתנה ממש לפני דקות ספורות. זאת משום שלא הועילו לא העיסויים ולא ההנשמות. הלב חדל מפעילות. אבל המכשיר שנתן את השוק החשמלי – הוא שהחזיר בס”ד את ליבו לפעולה.

למחלקה הוא הגיע כשהוא נושם בכוחו עצמו, ולאחר סדרת בדיקות מקיפה שוחרר לביתו. אנשי ‘איחוד הצלה ביתר’ יכולים היו לרשום עוד מקרה שבו המכשיר מציל החיים נתן מענה בזמן אמת, וחייו של יהודי יקר בן שלושים ושמונה, בעל משפחה מתושבי העיר, צלח סכנת חיים מידית שבה היה נתון.

ומאז, מתנדבי ההצלה בעיר ידעו: את המכשיר מציל החיים הזה – צריך לשכפל. לדאוג שהוא יהיה בכל אזור ובכל בית כנסת, זמין ונגיש למקרה הצורך רח”ל, כדי שתהיה אפשרות להציל חיים.

אומרים ועושים – הם יצאו ממחשבה למעשה, מגובים בברכתם ובעידודם הנמרץ של כלל רבני העיר.

שוֹק שמציל חיים

בערבו של יום אנחנו נפגשים לשמוע על המיזם החדש – ‘בלב אחד’. המיזם לו שותפים ארגון ‘רפואית מדי-כל’, ארגון ‘איחוד הצלה ביתר’, ועיריית ביתר עילית. היושבים סביב השולחן כולם חדורי מטרה, ובפיהם משאלת לב אחת – להציל כמה שיותר נפשות מישראל. זאת באמצעות הכנסתו של הדֵּפִיבְּרִילָטוֹר (או: ‘מַפְעֵם’) בכל בית כנסת בעיר.

יחד איתנו יושב גם ר’ אליהו שרייבר – גיבור נס ההצלה – שעצם נוכחותו כאן אתנו, מספרת את סיפור נחיצותו של המכשיר מציל החיים הזה – הדפיברילטור.

בוא ננסה קצת להבין. מה הוא מכשיר הדפיברילטור ומדוע הוא כה חיוני?

ר’ שמשון גרוסברגר, יו”ר ‘איחוד הצלה ביתר’, מסביר: “את תפקידו של הלב כולנו מכירים. הוא שאחראי לאספקת דם מחומצן טרי לכל איברי הגוף, והוא עושה זאת דרך העורקים, הוורידים והנימים. כל תא בגוף חייב אספקה סדירה של חמצן על מנת שיוכל להתקיים. הלב, שמופעל כל העת על ידי פעימות קבועות, מתפקד בצורה של משאבת ואקום. הוא זה שאחראי על האספקה השוטפת של חמצן לכל הגוף על ידי זרימת הדם.

“קצב הלב מופעל על ידי פולסים חשמליים שמגיעים דרך המערכת העצבית המקיפה אותו והיא מקבלת את הפקודות מהמוח המנהל את ענייני הגוף. ישנם כמה סוגים של אירועים לבביים ח”ו. אחד מהם הוא דום לב, בו הלב מפסיק לחלוטין את פעולתו וסכנת חיים מידית מרחפת מעל לאדם במצב כזה רח”ל. אחת הסיבות לדום לב, היא שיבוש במערכת העצבית של הלב. במקום זרם קבוע של העצב המרכזי של הלב, המפעיל את הקצב בצורה אחידה, ישנם במקרה כזה זרמים רבים המופעלים על ידי עצבים רבים באזור, והם משבשים את הפעילות הסדירה וגורמים לאי סדר בפעילות החשמלית של המערכת העצבית המקיפה את הלב. התוצאה היא שהלב אינו מגיב ואינו פעיל.

הטיפול במצב כזה מתחלק לשניים. האחד – החייאה, והיא נועדה לעשות פעולות חיצוניות על מנת להחליף במידה מסוימת את פעילות הלב ולהזרים חמצן לגוף באמצעות לחצים על הלב וכיווצו באופן מלאכותי. ודבר שני – מתן שוק חשמלי שמשבית את כל הפעילות החשמלית באזור הלב, מה שמעניק הזדמנות לעצב הראשי ‘לתפוס פיקוד’ מחדש, ולשוב ולהפעיל את הלב בצורה סדירה.

“את זה”, אומר ר’ שימשי, “עושה הדפיברילטור”.

עניין של דקות 

בתוך כמה זמן צריך המטופל לקבל את השוק החשמלי?

ר’ יוסי רייניץ, מראשי איחוד הצלה ביתר מסביר: כפי שהסביר ר’ שימשי – השוק ניתן במטרה להשיב את פעילות הלב במצב של שיתוק מוחלט. מדובר בסכנת חיים מידית ובהצלת נפשות ממש. למעשה, על פי רוב, על מנת להציל את המטופל בצורה שלא ייגרם לו נזק, מדובר על טווח של ארבע דקות בין הרגע בו מפסיק הלב לפעום לבין הנחיצות במתן השוק. החל מארבע דקות ואילך, עלול להתחיל להיווצר נזק מוחי בלתי הפיך, שבהמשך עלול להגיע רח”ל לכדי אובדן חיים.

“אסביר קצת יותר: הדלק שמפעיל את המוח כאמור, הוא החמצן המוזרם לו כל העת. תאי מוח בלי אספקת חמצן עלולים ‘למות’ ולהפסיק את פעילותם. עד ארבע דקות בלי אספקה של חמצן יכולים על פי רוב תאי המוח לשרוד לפני שמתחיל הנזק להתרחש. מה שאומר – שהזמינות והנגישות הן שם המשחק. ככל שמכשיר הדפיברילטור יהיה נגיש וזמין יותר, כך הוא יוכל לתת מענה מהיר יותר למצב חירום שמתעורר, ולהציל חיים בזמן אמת”.

אלו שהניעו למעשה את המיזם הנוכחי הם ר’ חיים מאיר דושינסקי ור’ ברוך צוובנר, מתושבי העיר המוכרים, והם הינם הרוח החיה מאחוריו. דושינסקי מספר לנו: “הדוד שלי, יהודי יקר מתושבי ירושלים, התמוטט בחג השבועות האחרון באחד מבתי הכנסת בעיר הקודש. הלב שלו הפסיק את פעילותו ואנשי הצלה הוזעקו למקום. דא עקא, שמכשיר דפיברילטור לא היה בנמצא זמין ונגיש. החלו פעולות החייאה שלא ממש הועילו, ובינתיים נעשו מאמצים להביא מכשיר. הוא הגיע כשבע וחצי דקות אחרי תחילת האירוע. מאוחר מדי. הדוד היקר שלי מוטל היה שבועות מספר בין חיים למוות, ולמרבה הצער נלב”ע בשבת קודש פרשת קורח. את כניסתי למיזם הזה אני עושה בין היתר לעילוי נשמתו הטהורה – כדי שחייהם של יהודים אחרים יינצלו בעזרת השם.

“המאורע הזה טלטל אותי מאוד. אז הכרתי לראשונה את המכשיר ואת הצלת הנפשות התלויה בכך שהוא יהיה נגיש בזמן, והחלטתי לעשות מעשה. מסתבר כי התפרצתי לדלת פתוחה. כל העוסקים ברפואת חירום בעיר יודעים לספר את שעיניהם רואות בכל יום, עד כמה הנחיצות של המכשיר הזה היא קריטית להצלת חיים”.

זה מה שהוביל למיזם המיוחד הזה, ועיקרו – העמדת מכשירי דפיברילטור בכל בית כנסת בעיר, שייתן מענה במצבי חירום לבאי בית המדרש ובמקביל יסייע לרשת את העיר כולה במכשירים שייתנו מענה בזמן אמת ויצילו חיים כפשוטו ממש”.

חמישים אחוז סבסוד

בקרב אנשי רפואת החירום בעיר שררה כבר מזמן הדעה, כי יש להגביר את הנוכחות של מכשירים בעיר. כך הצטרפו למיזם אנשי ‘איחוד הצלה ביתר’, שקיבלו על עצמם ללוות את כל המהלך.

“ואז”, מספר דושינסקי, “קיבלנו בשורה של ממש. ידידנו הדגול ר’ אורי הולצמן, יו”ר ארגון ‘רפואית מדי-כל’ התגייס כל כולו למיזם והעמיד תקצוב של חמישים אחוזים מכלל המכשירים שיירכשו במסגרת הפרויקט שכולו הצלת נפשות. כך שכל גבאי בית כנסת שיירתם למהלך, יפעל בקרב הציבור להשגת תקצוב לחצי מערך המכשיר, כשאת עלויות החצי השני יעניק ארגון ‘רפואית מדיכל’. זו היא הזדמנות חד פעמית בהחלט”.

גם עיריית ביתר עילית חברה למיזם בחפץ לב, וראש העיר ר’ מאיר רובינשטיין הורה על סדרת פעולות כדי להגביר את נוכחותם הנגישה של מכשירים למצבי חירום, ובראשן הצבת מכשירים כאלו בתקצוב העירייה בכל המבנים העירוניים, לרבות מתנ”סים, מקוואות ציבוריים ושטיבלאך מרכזיים. כמו כן הבטיח כי העירייה תיקח את על עצמה את כל ההיערכות הלוגיסטית של ריכוז הפעילות, הצבת שילוט, התקנת המכשירים ופרסום”.

נבקש לשמוע קצת מספרים. כמה פעמים נדרשת פעילותו של המפעם במרחב הציבורי?

ר’ ברוך צוובנר, כונן ותיק של ‘איחוד הצלה ביתר’, מספר לנו: “ישנן שלוש נקודות שעלינו להבין. ראשית – הדפיברילטור אינו לוקסוס. לא מדובר בשדרוג שהוא בונוס, אלא במכשיר הכרחי למקרים של קריסה לבבית. בלעדיו – לצוות החירום אין באמת איך להושיע את המטופל.

“שנית – יש את המספרים בהווה, המספרים על למעלה מעשרה מקרים בעיר ביתר עילית בשנה, בה מופעל מפעם להצלת חיים. אבל יש את המגמה, והיא מדברת בעד עצמה. לפני כחמש שנים מספר המקרים בשנה עמד על כשלושה – ארבעה מקרים בסך הכל. בינתיים אוכלוסיית העיר גדלה וגם התבגרה, מה שאומר שהצורך גדל בהתאם, ובחשיבה ריאלית – עתיד לגדול עוד יותר. ושלישית – כל המיזם הזה, כל ההיערכות והטרחה, כל ההשקעה הגדולה, כל אלו שווים אפילו עבור הצלת נפש אחת בודדת מישראל. ואם בזכות המיזם הזה, יהודי מתושבי עירנו ישוב חי, בריא ושלם למשפחתו, זו תעודת כבוד לכל העוסקים במלאכת הקודש הזאת, ולציבור הגבאים והתושבים שנענו והרימו את תרומתם לכך, ותעודת כבוד לעיר ביתר עילית”.

האם מכשיר כזה נמצא ברשותו של כל מתנדב הצלה?

“רוב מתנדבי הצלה מצוידים בדפיברילטור. ואם תשאלו – האם אין בכך מענה מספק לזמינות המכשירים בעיר, הרי שממש לא. ראשית – לא כל המתנדבים מצוידים במכשיר. שנית – גם אלו שיש ברשותם מכשיר, לא תמיד הוא נמצא בצמוד אליהם. קחו למשל מקרה, בו מתנדב נמצא במרכז קניות או בבית הכנסת בשבת, הרי הם לא נוטלים איתם את המכשיר לכל מקום, ובפרק הזמן שאורך עד שרצים לרכב להביא אותו – איבדנו זמן יקר.

“הדבר העיקרי הוא – שבכל אירוע שמתרחש, אורך זמן עד שמוזעקים הכוחות, לאחר מכן אורך זמן נוסף עד שהם מגיעים, ולבסוף, עד שמפעילים את המכשיר בעת הצורך. זה זמן יקר שממש אין לנו. הרעיון שמאחורי הצבת מכשירים בבתי הכנסת – כולל גם הכשרת קבוצת אנשים בכל בית כנסת שיהיו מיומנים בהפעלת המכשיר ומתן מענה בזמן חירום. זוהי בשורה עצומה בכל תחום הצלת החיים בעיר שלנו, מעולם לא היה מתווה שנותן מענה מיטבי ומהיר כל כך למצב חירום של סכנת חיים מידית”.

הגבאים מצטרפים להצלה

ההתגייסות המרשימה של ‘רפואית מדי-כל’ מעניקה הזדמנות שאין דומה לה. אבל מאידך, מדובר על התחייבות כספית עצומה. איך עומדים בכזו התחייבות? אנו מפנים את השאלה לר’ אורי הולצמן.

“העניין הכספי הוא אכן נושא משמעותי”, אומר הרב הולצמן, “הוא זה שעומד בבסיס ההצלחה של המיזם כולו. אבל מה שחשוב יותר מכסף, זו הצלת חיים. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, וכאן יש את ההזדמנות להצלת נפשות כפשוטו ממש. אני מצטרף לדברי החברים שאמרו, כי כל המיזם כולו שווה אילו בזכותו יינצל אדם אחד בודד מתושבי עירנו, על אף שלפי כל ההערכות מדובר על הצלת נפשות רבות.

“משהגיעה לאוזניי הידיעה על המיזם שהקימו ידידינו ר’ חיים מאיר דושינסקי ור’ ברוך צוובנר – פשוט הבנתי שאינני יכול לעמוד מנגד. החלטנו להתגייס, ובנוגע לתקצוב – השי”ת יעזרנו לעמוד בהתחייבות בס”ד. אין לתאר את הסיפוק שיש כשאנו רואים עוד ועוד בתי כנסת שמצטרפים למיזם המיוחד הזה. יש בזה את הגילוי הגדול ביותר של ערבות הדדית ואהבת ישראל אמתית”.

ר’ משה קוגל, אחד מדמויות החסד של עירנו – הוא השותף של ר’ אורי הולצמן ב’רפואית מדי-כל’. תושבי העיר מכירים אותו מגמ”ח התרופות שהוא מפעיל בעיר בכל שעות היממה, הנותן מענה למאות פניות מדי שבוע, מזה עשרים וחמש שנה. הוא גם שאחראי למוקד השאלת ציוד רפואי של ‘יד שרה’ בגבעה א’ מזה כחמש עשרה שנים, יוזמות שהוא מפעיל במתחם העזרה הרפואית של “רפואית מדי-כל”.

אנו מבקשים לשמוע את שבפיו לנוכח היוזמה המיוחדת. “כאיש הצלה לשעבר וכמי שמצוי בתחום הרפואה ועומד בקשר עם אנשים תושבי עירנו בנושאי רפואה”, הוא אומר לנו, “אני יכול להעיד על הנחיצות של היוזמה ועל החשיבות העצומה שלה.  המַפְעֵם הוא המענה היחיד בזמני חירום, כזה שמציל חיים כפשוטו ממש. ורוצה אני לחזק את ידי ידידי ורעי איש רב פעלים ומעש הרב אורי הולצמן, על ההתגייסות המופלאה שלו לתקצב מחצית מעלות המכשירים בבתי הכנסת. ולכל רעי וידידיי אקרא ליטול חלק ביוזמה זו שמדגישה יותר מכול עד כמה כל ישראל ערבים זה לזה”.

מה ההצעה למעשה לגבאי בתי הכנסת?

“הפנייה שלנו היא במקביל – לגבאי בתי הכנסת ולציבור. יש כאן הזדמנות חד פעמית לכל קהילה ולכל בית כנסת בעיר, לרכוש דפיברילטור ולהציבו במקום נגיש בארון מיוחד שיעמוד למקרה חירום, אם וכאשר חלילה יתרחש, וכעת – במחיר מוזל ביותר. מלבד ההוזלה ברכישה קבוצתית של המכשירים על ידי ‘איחוד הצלה ביתר’, יש את הסבסוד בגובה של חמישים אחוזים מכל מכשיר שיזמין כל בית כנסת, שאותו יגייסו הגבאים מציבור המתפללים עבור רכישת המכשיר.

“עירנו בכללותה אינה עיר של אילי הון, וכל סכום הוא משמעותי, לאנשים בעלי משפחות. אולם מדובר בסכום שניתן לעמוד בו, ודאי כשמדובר בדבר החשוב ביותר בחיים – והוא החיים בעצמם – הצלת נפשות”.

שילוט בדרך למכשיר  

העמדת מכשיר בכל בית כנסת נותנת מענה מושלם למקרי חירום כאלו בעיר?

“בביתר עילית יש כמאה ושמונים בתי כנסת בקירוב – מה שבהחלט נותן מענה יפה מאוד. למעשה, המצב המיטבי הוא שמכל נקודה בעיר תהיה גישה למכשיר כזה במרחק של כשתי דקות הגעה. בחשבון פשוט של שתי דקות הלוך ושתי דקות חזור – כדי לעמוד ב’זמן הזהב’ של ארבע דקות, שבמסגרתו צריך לתת מענה למקרה חירום באם מתעורר.

לצורך מִקסום התועלת שתהיה בהעמדת המכשירים בבתי הכנסת, נציב אי”ה שלטי הכוונה בולטים שיכוונו לכיוון ארון הדפיברילטור, כדי שניתן יהיה להגיע אליו בקלות רבה.

“מלבד זאת, העירייה התגייסה כאמור לנושא, בפנייה למרכזי קניות, אולמות שמחה ומקומות התכנסות על מנת שיתקינו שם מכשירים, ובמקביל תקצבה העירייה מכשירים כאלו בכל מבני הציבור שבעיר, כך שהמיזם הזה, באם יצליח כמובן, נותן מענה שאין באף עיר אחרת בארץ ישראל, ולמעשה בעולם כולו”.

כאמור – נושא הצבת המכשירים, הוא חלק מהמיזם. “כהשלמה לצעד הזה”, אומר הרב קוגל, “נכשיר אי”ה מכל קהילה ובית כנסת קבוצת אנשים שילמדו לתפעל את המכשיר בצורה נכונה, ולתת מענה בזמן אמת. כך שלמעשה בכל הנוגע למקרי חירום קריטיים של הפסקת קצב הלב, נכפיל את האנשים שיודעים לתת מענה בזמן אמת, פי עשרה מאלו שיש היום. מדובר במהפכה של ממש שאי”ה תהיה ערוכה להציל חיים באופן מיידי.

האם לא צריך רקע רפואי קודם כדי לדעת לתפעל את מכשיר הדפיברילטור? אין חשש כי מי שאינו איש רפואת חירום עלול חלילה לגרום נזק במקום תועלת?

“מכשיר הדפיברילטור הוא מכשיר חכם מאוד. צורת העבודה איתו היא פשוטה מאוד, ולא זו בלבד, אלא שהמכשיר עצמו מתדרך את המשתמש בזמן אמת, על ידי דיבור בעברית מלאה ומוביל אותו צעד אחד צעד. המערכת מבקשת להצמיד את המדבקות המיוחדות למטופל, והיא כבר בודקת ומאבחנת את מצבו. אם המערכת מזהה פעילות חשמלית לא סדירה סביב הלב, היא זו שממליצה על מתן שוק חשמלי, ואז מבקשת ממגישי העזרה להתרחק מהמטופל, וללחוץ על לחצן הביטחון למתן שוק. אין כל אפשרות לתת את השוק, גם על ידי לחיצה על הלחצן, אם המערכת אינה מזהה את ההכרח לעשות כן. כך שלא ייתכן כל נזק למטופל בשימוש במכשיר, כי אין את האפשרות הטכנית לתת שוק למי שאינו זקוק לו. כמובן שלצד זאת, בכל בית כנסת יהיו כמה אנשים שיקבלו הכשרה מיוחדת כיצד לתפעל את המכשיר במקרה הצורך ח”ו.

‘תחיית המתים’ לעסקן  

ר’ שמשון גרוסברגר מספר: לפני כשנתיים ימים נקש על דלת ביתי באמצע סעודת ליל שבת, בן משפחה של ידיד טוב שלי. “אבא לא מרגיש טוב” הוא אמר בפנים חיוורות, ואני יצאתי לכיוונו לאלתר. הגעתי למקום וראיתי את אותו ידיד שלחלוטין לא היה נראה טוב, אם כי היה בהכרה. הזמנתי אמבולנס ובמקביל התחלתי בפעולות אבחון וטיפול ראשוניים. כשהגיע האמבולנס, התעקש אותו ידיד לרדת אליו בכוחות עצמו. אולם משנכנס אל האמבולנס הוא פשוט קרס. הלב שלו הפסיק את פעילותו – דום לב. ראיתי את הידיד שלי פשוט ‘הולך לי’ בין הידיים. לא עזרה ההחייאה, ופנינו למתן שוק חשמלי. לאחר שני שוקים חשמליים הלב חזר לתפקד באופן מלא, והידיד שלי פשוט חזר לחיים.

אותו אדם הוא ר’ מרדכי זיידה, מנהל מחלקת שפ”ע, מוותיקי התושבים ומאנשי המעש בעיר ומוכר מאוד בזירה הציבורית.

“הנה לנו עוד דוגמא מני רבות כל כך, של אנשים שחיים היום, מתהלכים על רגליהם ומנהלים משפחה יפה ב”ה, בזכות מתן טיפול חירום בזמן אמת. למרכז הרפואי הגיע ר’ מרדכי כשהוא בהכרה וערני לגמרי, ואפילו אינו מודע ממש למצב בו היה נתון אך דקות קודם לכן”.

ראינו שיצאה קריאה מאת הרבנים שליט”א, שקוראים ליטול חלק במיזם. מה יצא לכם לשמוע מהרבנים בנושא?

אכן, בשבוע שעבר התקיימה אסיפה בביתו של ר’ שמשון גרוסברגר ובה נכחו חברי הביד”צ הגר”י ברזובסקי שליט”א והגרא”ש שטיגליץ שליט”א, הצענו בפניהם הן את היוזמה והן את פעולותיו של המכשיר. הרבנים הביעו את דעתם, דעת תורה – שעל כל אחד להתגייס למיזם החשוב הזה של רכישת המכשירים. הם, יחד עם חבר הבד”צ הגר”ש איצקוביץ’ שליט”א שנתן את ברכתו בהמשך, הפליגו בשבח המיזם, ואמרו שאין מתאים יותר מבתי הכנסת שבהם נאספים ציבור התושבים תמידין כסדרן, כדי לנקוט במסגרתם פעולות כאלו, שכל כולן הצלת נפשות וערבות הדדית. הם אף הוסיפו את דעתם, כי כדאי לדאוג שבכל נקודה בעיר יהיה מענה נגיש וזמין של מכשיר כזה למקרה חירום.

כמו כן הורו הרבנים שליט”א, כי על פי הלכה ניתן לכתחילה לתרום מכספי מעשרות לצורך רכישת המכשירים והציוד הנלווה. עוד אמרו הרבנים, כי זמן הלימוד במסגרת סדנה מיחדת שתערך למתנדבים מתוך הקהילות להפעלת המכשירים – חשובה היא כמו שעת לימוד תורה.

יאה היא ביתר – עיר שהתהדרה מאז ומתמיד במידת החסד ובעזרה הדדית להיות החלוצה והמובילה בתחום זה של הצלת חיים, וראויה היא להיות מודל לחיקוי לכל הערים האחרות שוודאי תצעדנה בעקבותיה.

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות