/
/
#אינשי בדיחי אנן# | לכבוד פורים: ר’ ברוך כהן ור’ צבי פרידמן, #שני האנשים השמחים ביותר בביתר עילית# – במונולוגים שלא ישאירו אתכם אדישים

#אינשי בדיחי אנן# | לכבוד פורים: ר’ ברוך כהן ור’ צבי פרידמן, #שני האנשים השמחים ביותר בביתר עילית# – במונולוגים שלא ישאירו אתכם אדישים

#האחד חסיד באיאן שפיו לא מפסיק מלשמח את הבריות >>> השני הוא 'ליטאי' עם נשמה חסידית שאמרות הכנף שלו עוברות מפה לאוזן בעיר >>> ערב פורים תשפ"א, 'שערים' ביקש מ#ר' צבי פרידמן ור' ברוך כהן# - #שני האברכים העליזים שאחראים על מצב הרוח העירוני,# לפתוח את פיהם בחכמה ולחלוק עם קוראי העיתון את #התייחסותם המלאה והמפורטת למצב הכללי והפרטי# - מחשבון הבנק המצומק ועד סערת החיסונים >>> #מסמך בלעדי#
י׳ באדר ה׳תשפ״א
03:52

#האחד חסיד באיאן שפיו לא מפסיק מלשמח את הבריות >>> השני הוא ‘ליטאי’ עם נשמה חסידית שאמרות הכנף שלו עוברות מפה לאוזן בעיר >>> ערב פורים תשפ”א, ‘שערים’ ביקש מ#ר’ צבי פרידמן ור’ ברוך כהן# – #שני האברכים העליזים שאחראים על מצב הרוח העירוני,# לפתוח את פיהם בחכמה ולחלוק עם קוראי העיתון את #התייחסותם המלאה והמפורטת למצב הכללי והפרטי# – מחשבון הבנק המצומק ועד סערת החיסונים >>> #מסמך בלעדי#

@משה וינשטוק

ימי הפורים הקרובים, באים עלינו לאחר שנה תמימה בצל הקורונה. הייתה זו שנה עמוסת דאגה וחוסר ודאות, קושי ותבהלה. בימים אלו, בהם מצוות היום להרבות בשמחה – עומדת השאלה וגם ניצבת: איך עומדים באתגר? איך שמחים בעת הזאת? והלא חבילות של טרדות ודאגות אופפים את ליבו של כל אחד כמעט ואין הלב פנוי לשמחה טהורה ואמיתית.

כדי לענות על השאלה התכנסנו יחדיו יחד עם שניים מפארי העיר, מעמודי התווך שלה, ומגדולי משמחיה ומביאי המצב רוח של תושביה – לשיח רציני ומעמיק בדבר מהות השמחה בפורים ובכלל. כבר בתחילת הדברים נגלה – שיצאנו גדושים בתובנות נצח.

ובכן, לבקשת ‘שערים’ ניאותו הני תרי צנתרי דדהבא – הרב צבי פרידמן והרב ברוך כהן – לפנות מסדר יומם העמוס בתורה ובעבודת ד’, לטובת הציבור הקדוש לכבוד ימי הפורים הבאים עלינו לטובה.

#בין מסכה למַאסְקֶע

את המסכה שעוטה על עצמו ר’ צבי פרידמן בכניסתו, הוא מבטיח להוריד ביום תענית אסתר, ערב פורים. “והלוא הדברים קל וחומר”, הוא מנגן בנעימת לימוד, “ומה תקיעת שופר שאיננו תוקעים בערב ראש השנה כדי להבדיל בין תקיעות דרְשוּת לתקיעות של חובה, וכדי לבלבל את השטן – על אחת כמה וכמה בערב היום הגדול פורים, שעלינו להפסיק את עטיית המסכות, לפני עטיית מסכות דחובה ביום הפורים הגדול והנורא”.

כנראה שלא הגבנו ברצינות הראויה, והרב פרידמן מבקש אפוא להעמיד אותנו על חומרת הדברים: “זה לא צחוק” הוא אומר, “שמעתי כי בעקבות הקטל הנורא של בובות השלג בשבוע שעבר, יצאו הנחיות חד משמעיות, כי בשלג הבא המתוכנן ליום שאחרי פורים (רשמנו לפנינו…) תחויב שמירת מרחק של שני מטרים בין בובה לבובה שתוצבנה עטויות מסכות בשטח פתוח, ובשום אופן לא תותר הצבה של יותר מחמש בובות בקפסולה אחת”.

“אם בענייני קורונה עסקינן”, מוסיף עליו ר’ ברוך כהן, “לא נוכל שלא להתייחס לחובה הקדושה בעטיית המסכה, ולציין את הדיון ההלכתי הנוקב שהיה בין שני תלמידי חכמים המתנצחים זה עם זה בהלכה, שלהדיו הייתי עד. הלה טוען בעוז כי מי שאינו עוטה מסכה על פניו – דין ‘רודף’ לו. לעומתו טען חברו בלהט, כי לא דין ‘רודף’ גרידא עליו אלא דין ‘רוצח’ ממש. והיה סלע המחלוקת הולך וגובה ביניהם, עד שבא השלישי ואמר: אכן אין הכרעה ברורה בנושא, אולם זאת ודאי הדבר, כי מי שמונע עצמו מעטיית מסכה – הרי שהוא ‘מגלה פנים בתורה שלא כהלכה’…

“בסוף”, מנתח הרב כהן, “הכול תלוי בנקודת המבט. הנה, ראיתי לא מזמן יהודי יקר, שנפשו ורוחו היו עגומים עליו. ‘מה קרה?’ שאלתי אותו בהתעניינות, והוא סיפר שעשה בדיקת קורונה והוא דואג מפני התוצאות. טפחתי לו על שכמו: ‘תחשוב חיובי’ אמרתי לו. אינני יודע מדוע לא הצלחתי לעודד אותו…

“יחד עם זאת”, מוסיף הרב כהן אגב ליטוף זקנו הלבן היורד על פי מידותיו, “תקופת הקורונה גם זימנה איכויות לא מעטות. היה מי ששח באוזני, כי מאז פרצה הקורונה לחיינו – הוא התחיל לראות את הזולת באור הרבה יותר ‘חיובי’. הנה מי כעמך ישראל, זה הוא כוחו של עם ישראל – הסתכלות חיובית. לעומתם יש את גויי הארץ שהתנהגותם שונה בתכלית, חושבים על עצמם ולא על הזולת כלל. הנה יושב לו נוכרי ערל בשווקי סין, אוכל עטלף ואומר באדישות מופגנת ‘בזמן שאני אוכל – מבחינתי שכל העולם ימות’. ותראו מה עולל הוא לכל העולם כולו.

“הנה, הבה ניקח בתורת דוגמא אפילו את שוטרי משטרת ישראל: רואים במוחש עד כמה שמורה להם פינה חמה בלב עבור כל אחד. הנה שמעתי, שלאחרונה ממש שינו את סיסמת המשטרה לצמד המילים הכול כך מיוחד ‘אצלכם בשמחות’. עוד שמעתי, כי הוגשה פנייה רשמית למשטרה, בבקשה שלא לשלוח לשמחות השבע ברכות את אותם שוטרים שהגיעו לחתונה, זאת בכדי לדאוג לכך שיהיו “פנים חדשות’ בשבע ברכות”.

#צ’ק כגלגל החוזר

כל אותו הזמן שבו שח הרב כהן את דברי בדחנותו – ראינו את הרב פרידמן מגרד בפדחתו, וניכר כי הוא מנסה לדלות מזיכרונו דבר מה חשוב. לבסוף לא עלה בידו להיזכר בדבר-מה החשוב, אולם אגב הניסיונות – נזכר במעשה מעניין.

“היה פעם יהודי מבוגר”, הוא מספר ל’שערים’, “שהגיע לרופא כשהוא מתאונן על מצבו. ‘דוקטור, אני סובל משלושה דברים ובעטיים חיי אינם חיים. אנא עזור לי’. שמע הדוקטור את התחינה שבקולו, והתעניין מה הם אותם דברים. ‘האחד הוא’, התחיל האיש מונה לאיטו ‘שהזיכרון שלי לאחרונה – לא כל כך… לא כל כך…’. ‘השני… השני… השני…’ הוא גירד בפדחתו במבוכה. הבחין הרופא במצוקתו, והציע: “אמור לי בבקשה את הדבר השלישי, אחר כך נחזור לשני…’ קיבל הלה את הצעתו. ‘ובכן, הדבר השלישי ממנו אני סובל, הוא שלאחרונה, אינני יודע מדוע, אבל הזיכרון שלי לא כל כך.. לא כל כך…’. נענה הרופא ואמר: ‘אין בעיה, אטפל בך, רק את התשלום, אבקש, אם אפשר לקבל מראש…”.

####אולי מע”כ רצה להתייחס לחתונות הקורונה? אנו מנסים לעזור לרב פרידמן להגיע לחוף הזיכרונות.

“אה, נכון”, הרב פרידמן מזדקף באחת, “נזכרתי. החתונות של הקורונה, איזה דבר מבורך הוא צמצום החתונות, בשביל מה צריכים חתונות המוניות, מה רע בחתונה ‘היימיש’ עם ארבע-מאות או חמש-מאות אורחים בלבד? אינני סובר כי אלפי משתתפים חיוניים בחתונה. זה גם חוסך הוצאות…

“למען האמת, המצב הכלכלי כתוצאה מנישואי הצאצאים הוא לא פשוט בכלל”, מוסיף הרב פרידמן בגילוי לב וחושף מעט מכאבו הפרטי. “הנה לאחרונה פניתי לגמ”ח על מנת ליטול ממנו הלוואה לנישואיי צאצאיי, ובעל הגמ”ח שניאות לבקשתי – מדובר ביהודי יקר, יקר מאוד – התעניין מתי אחזיר את החוב.

“לא הבנתי את שאלתו, והשבתי לו בשאלה: ‘וכי נביא אני? ואיך אוכל לחקור אחר העתידות?’ משראיתי כי נתכרכמו פניו של איש שיחי, החלטתי שננסה להגיע להסכמות משותפות. לפיכך הצעתי לו שיוותר על ההלוואה, וכך נוכל להיוותר ידידים כמימים ימימה. קפץ האיש כנשוך נחש: “וכי אתה מבקש ממני שאוותר על סכום של שלושים אלף דולרים כך?!’ – – –

“הבנתי כי שגיתי, באמת מדובר במשימה קשה מנשוא, לוותר כך על שלושים אלף דולרים בבת אחת. לפיכך באתי לקראתו: ‘שמע את הצעתי’, אמרתי לו בניחותא, ‘באמת קשה לוותר על שלושים אלף דולר בבת אחת. אוכל להציע לך את זה בשלושים תשלומים, בכל חודש תוותר על אלף דולרים נוספים. זה יהיה הרבה יותר קל’.

“אבל במחשבה שלישית החלטתי לבוא לקראתו עוד יותר, והצעתי לו לחלק את הוויתור הכבד לחמישים תשלומים. זה מנהגי תמיד – לנסות להגיע לעמק השווה, ולהימנע מחיכוכים וממחלוקות חלילה. ממני ילמדו וכן יעשו.

“בכלל”, מסביר הרב פרידמן את שיטתו הייחודית, “בדיני ממונות צריך להיזהר מאוד. אני נוהג לרשום על הצ’קים מראש, למען הסר ספק, בזו הלשון: ‘ותחזירנו לשלום’. כמו כן, התאריך הנקוב על גבי הצ’ק קודש קודשים הוא אצלי, וכמו כל מוצר מדף, כמו שקית חלב לדוגמא שיש את התאריך שלאחריו פג תוקף המוצר וכבר אינו ראוי לשימוש – כך גם הצ’קים שלי: הם טובים עד התאריך הנקוב. לאחר מכן פג התוקף…”

#חתן רב-מפלגתי

בשלב הזה, הרב כהן רואה צורך להתערב.

“אם בחתונות עסקינן” הוא אומר, “אוכל לשתף אתכם בדברים מלאים באופטימיות ואיחולים נלבבים אותם נוהג אני לומר לחתנים. כמובן שלא לכל חתן, רק לחתן ‘שלנו’. אלא שהדברים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור הציבור הקודש, קוראי ‘שערים’.

“וכך אומר אני: רואים על החתן ‘שלנו’, שהבית שלו זה ######הבית היהודי,### היהדות שלו היא #####יהדות התורה,##### הוא לומד ####ש”ס,### הולך בדרך ###ג’### האבות, הוא עושה ####שינוי### משמעותי וניכר כי לו ###יש עתיד,### הוא בעל ####עוצמה יהודית,#### ועליו ניתן לומר שגם אם הוא לא גביר, הוא בטח ###בן גביר###. תמיד הוא בוחר ללכת ###ימינה,### את ###העבודה#### עושה תמיד ###‘גנץ’### וכמו ###לפיד### אש המרצד בצבעי ###כחול-לבן### עושה את עבודתו ב###מרץ### רב, תוך כדי ####ליכוד#### השורות ####קדימה,#### עם ####התעוררות,### וב###תנועה### מתמדת, כמו ###עלה ירוק### הוא פורח ועולה, יחד עם כל עם ###ישראל בעליה.### ובקיצור: ###בל”ד### – ברכות לחתן דנן.

#######מה יש לכם לומר על גודל מעלת השמחה?

####הרב כהן:### “משנכנס אדר מרבים בשמחה – משמע שגם קודם צריכים להיות בשמחה, רק שבאדר מרבים בה. שמעתי ווארט נפלא בשם ה’תפארת שלמה’ זי”ע על מגילת אסתר בנושא זה. ביום הראשון במשנה היין שואל המלך אחשוורוש את אסתר המלכה ‘מה שאלתך ויינתן לך’. ואסתר למרבה הפלא, אינה מנצלת את ההזדמנות הנדירה שנקרית בדרכה, את אותה הזדמנות שלמענה חירפה את נפשה, ומבקשת עוד משתה למחרת היום עם המלך והמן. איך לקחה על עצמה את הסיכון? ואולי היא מחמיצה בכך את ההזדמנות העצומה שנקרית כעת בדרכה – הזדמנות של פעם בחיים? אין זאת אלא, מסביר ה’תפארת שלמה’, שכיוון שבאותו היום היה המן שמח וטוב לב – ידעה אסתר ידוע היטב, כי אדם שהוא בשמחה אין אפשרות לשלוט בו, ואין סיכוי להוריד אותו, גם אם מדובר באדם שפל כמו המן. לעומת זאת, ביום השני היה המן אבל וחפוי ראש – או אז ידעה אסתר כי זו היא שעת הכושר”.

מבהיל – – –

הרב פרידמן גם הוא מביא בפנינו מרגלית נפלאה ממגילת אסתר: “במגילה כתוב”, הוא אומר, “‘לך כנוס את כל היהודים’. והתמיהה עולה מאליה: וכי לא די היה להם לישראל בצרות שניתכו על ראשיהם עד שביקשה אסתר גם להטיל עליהם קנסות? למה לקנוס את כל היהודים? על מה ולמה להצר לישראל גם בזה? תמיהה זו גדולה ועצומה היא עד למאוד, ונשתברו עליה קולמוסים ומקלדות רבות עד אין מספר.

“ליישוב הקושיה העצומה נציין, שהנה נחלקו הגמרא האם קנס מבטל מכר. ולמאן דאמר ש’קנס מבטל מכר’ – מובן אפוא שביקשה אסתר לבטל את המכירה שמכר אחשוורוש את עם ישראל להמן הרשע על ידי הקנס. אולם למאן דאמר החולק ש’קנס אינו מבטל מכר’ – הקושיא בעינה עומדת ומזעזעת את אמות הסיפים”.

וכאן מרצה הרב פרידמן את חידושו העצום, שכל הראיון הזה, ואולי קיומו של כל עיתון ‘שערים’ בעידן זה שווה היה בשבילו: “הנה חז”ל אומרים, כי ‘בת ק’ כבת כ’, אין זאת אלא, שכוונתם הוא שהאותיות ק’ וכ’ מתחלפות. ניתן אפוא לומר, שיש לגרוס במגילה ‘כנוס’ את האות כ’, והוא מלשון ‘התכנסות’ ולא כפי שמשמע בפשטות שהוא לשון קנס. ואז הכול על מקומו בא בשלום בעז”ה”.

ההתרגשות ניכרת היטב בקולו של הרב פרידמן שעה שהוא מוסיף ומספר לנו: “והנה היום נזדמנה מגילת אסתר לידי, ומצאתי לא פחות ולא יותר, את הפשט שלי רשום בתוכו ממש מילה במילה, עיינו שם רבותיי! – – –

“ואגב שהזכרנו את מאמר חז”ל הנ”ל”, מוסיף הרב פרידמן, “נימא בה תוספת מילתא: באותו המקום אומרים חז”ל: ‘בת כ’ כבת ז’. ומה הפשט? הכ’ מרמז על יום העשרים בחודש – יום אימתם של אברכי הכוללים, היום בו יורדות הוראות הקבע וכרטיסי האשראי מחשבון הבנק, ובאים חז”ל לומר שיהיה יום העשרים לחודש כיום השביעי – כיום שבת קודש, שבו כל מלאכתך עשוייה והבנקים אינם פעילים בעז”ה…”

#עד שתכלה פרוטה

“ואם בשמחה עסקינן” מוסיף הרב פרידמן מצקלון אמרותיו, “הרי אין כלי כמו שירה וזמר על מנת לאחוז במידת השמחה, ויש להרבות בזה ככל שניתן. ואכן, שומעים אנו ללא הרף את העם הצמא לשירה ולזמרה. הנה בבתים רבים נשמעת הקריאה מאת בני הבית לראש המשפחה קודם צאתו מביתו: ‘תשיר לי בבקשה 200 שקלים’, ‘תשיר לי בבקשה 500 שקלים’. רק שלצד בקשות אלו יש לזכור, גם כי לא כולם מכירים את כל השירים כולם ויש לקבל זאת בהבנה ותוך לימוד זכות. הנה אני בתורת דוגמה, אני אינני ממש מכיר את כל השירים הללו שהזכרתי לעיל. לעומת זאת את השיר של 20 שקלים – אותו אני מכיר הרבה יותר טוב. והרי ידוע שלכל אחד ואחד יש לו ניגון מיוחד משלו…

“מעניין לעניין באותו עניין, חשבתי פעם על דברי חז”ל שאמרו ש’בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו’. מאידך יש את דברי חז”ל האומרים ש’אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס’. בתחילה נראים היו לי הדברים כסתירה עצומה. אולם לבסוף נחה דעתי, והבנתי כי אין כאן סתירה כלל, ואדרבה – הדברים משלימים זה את זה, ממש כפתור ופרח. ודי למבין” – – –

מוסיף עליו הרב כהן ואומר: “אגב שהזכיר ידידי את פרשת הכסף בגלוי ובסתר, אוסיף ואציין את דבריו של הגה”צ רבי אלימלך בידרמן שליט”א על הפסוק “הרחב פיך ואמלאהו” – שכשהאדם מרחיב פיו בחיוך, או אז ממלאו הקב”ה בשפע רב, ואזי לא נצרכים לכל ההלצות על אודות ענייני חסרון כיס”.

@@@

######מה הוא סוד ההצלחה שלכם?

###הרב כהן:### אוכל למנות שלושה דברים שהם כללי ברזל אצלי, ומהם אינני נוטה. האחד – לפני כל אירוע בו אני נושא דברים, אני מתפלל לפני הקב”ה שיכניס בפי את הדברים הנכונים בצורה הנכונה והראויה ושישיגו את תכליתם, להרבות שמחה בקרב ישראל.

“הכלל השני, שהוא יסוד בל יימוט – הוא שאני בורח ככל יכולתי מהכבוד. אני מתנה בתנאי כפול וקודם למעשה וגם לאחריו, שאינני נוטל שום כיבוד, לא ברכת המזון ולא בשבע ברכות ובדגש עצום על ‘ברכה אחריתא’. זו דרישה חד משמעית – בשום אופן אינני חפץ בה, יען כי בורח אני מן הכבוד ומן הדומה לו, ולכן חשוב לי הדבר עד למאוד.

###ואם מתעקשים בכל זאת?

ראשית – בשעה שמבקש אני ומסביר בענוות חן את גודל ההסתייגות שלי מן הכבוד, זה בדרך כלל עובד. אבל אם הציבור מתעקש – הרי שזה הופך להות כבר כבוד הציבור, ולכבוד הציבור אין מסרבים כידוע ליודעי ח”ן. יתירה מזאת – יודע אני לומר מניסיון אישי, כי כל הבורח מן הכבוד – הכבוד רודף אחריו, ואצלי רואים את זה ממש בחוש. כמה שאני בורח מן הכבוד, הכבוד ב”ה רודף ומגיע אלי בשפע ובנחת ב”ה”.

על כך מוסיף הרב פרידמן ואומר: “גם מי שבורח מן הקוביד-19 – הקוביד רודף אחריו”.

בחזרה לדברי הרב כהן: “הכלל השלישי שסיגלתי לעצמי, הוא שאני אינני גובה כסף עבור הטרחה להגיע לשמחה על מנת לשמח את האנשים, כי כלל זה נקוט בידי מקדמת דנא – אני מגיע בלי כסף. מה שאני כן גובה עבורו כסף – זה על הדרך חזור. אני מגיע בלי כסף, אך משתדל לחזור עם כסף. כך יוצא שאני נותן לכל אירוע בו אני משתתף חמישים אחוזים בחינם. והעיקר להרבות כבוד שמים”.

#חסין קדוש

לקראת סיום, ביקשנו מאנשי שיחנו את התייחסותם לענייני דיומא.

###מה יש לכם לומר על החיסונים – האם נכון וראוי להתחסן?

####הרב כהן:### “מה השאלה בכלל. הלוא זה רמוז במגילה: ‘ומשלוח מנות איש לרעהו’, והגדילה ללעשות חברת ‘פייזר’ שייצרה חיסונים בשתי מנות, לקיים בהידור רב את מצוות משלוח מנות – שתי מנות לכל אחד”.

####הרב פרידמן:### “אני רואה חובה קדושה לפזר את כל החששות סביב החיסון המדובר. ראשית – תנוח דעתם של יראי ד’. שמעתי שמועה מבוססת ואמינה, כי השבב המוחדר לציבור היראים באמצעות החיסון הינו מסונן ומפוקח על ידי ועדות הרבנים לענייני תקשורת, כך שאין עם זה כל בעיה או סרך בעיה. שנית – מקורות יודעי דבר טענו באוזני, כי ניתן לנייד את השבבים של ‘פייזר’ ל’מודרנה’ וכן להיפך, בתום שלושה חודשים, כך שהשוק בהחלט פתוח לתחרות, כשהניוד כולל כמובן גם את אותו מספר. יצויין כי עם ‘ספוטניק’ הרוסית עדיין לא הושג הסכם, אבל זה בהחלט בדרך.

“ובנימה רצינית – החיסון הכי גדול שיכול האדם לקחת לעצמו, הוא לברך ברכת ‘אשר יצר’ בכוונה מילה במילה כמונה מעות, ניסיון זה עוזר לכל דבר. כמובן, לצד חובת ההשתדלות בלקיחת החיסון הגשמי”.

###הרב כהן:### “צריך לזכור שהשמחה היא החיסון לכל הדברים הרעים. ואם קשה לו לאדם לשמוח – ישמע דברים המשמחים את הלב. יש את דברי תורתו הנפלאים של הגה”צ רבי אלימלך בידרמן – דברים מאירים ומשמחים, ועוד הרבה רבנים שדברי תורתם משמחים את הלבבות ומחדירים שמחה של תורה. ידועים גם דבריו של ‘חובת הלבבות’ ש’אחר הפעולות נמשכים הלבבות’. אדם הרוצה להשפיע על עצמו שמחה, העצה היעוצה היא שיפתח בריקוד, שישיר, שיפזר חיוכים לרוב, וכך יוכל להשפיע על עצמו שמחה תמיד”.

#משמחי העיר – תעודת זהות

###ר’ ברוך כהן:### 

ר’ ברוך כהן מתגורר בביתר עילית כארבע עשרה שנים. על עיסוקו כמשמח אנשים הוא מספר: “במסגרת עבודתי כמלמד בתלמוד תורה ‘באיאן’ – הייתי אוהב לשמח את חבריי לצוות ההוראה.

“באחד הימים ביקש ממני אחד מחברי שאשתתף בשמחת שבע ברכות שהוא מארגן לאחד מבני משפחתו. זה היה נראה לי מוזר, ועוד יותר מוזר היה נראה כשלחיצת ידו בסוף הערב לא הייתה נתינת בשר ודם גרידא אלא הכילה גם שטר. מאז זכיתי לשמח ולשמוח פעמים רבות, בעת שמחה וגם להבדיל בזמנים של קושי ואצל ארגונים קדושים המתעסקים עם אנשים שבורי לב. וב”ה מודה אני לקב”ה על שנתן לי היכולת לשמח לבבות ולקרבם לאביהם שבשמים”.

###ר’ צבי פרידמן:###

ר’ צבי פרידמן מתגורר בביתר עילית מזה כעשרים וחמש שנה. “הגעתי לביתר כששיפוליה הגיעו עד כיכר המנורה ותו לא. בית כנסת אחד היה פעיל בה בשבתות, וחנות אחת של הרב פולצ’ק בה מכרו הכול – מלחם חלב ומומרי מכולת ועד ברגים בגדים ונעליים.

“מעולם לא ראיתי את העובדה שאני משמח אנשים כמקצוע, אלא אופי ורצון פנימי לשמח יהודים להסיר מהם דכדוך ומועקה, ואני מודה לד’ על כל חיוך שאני מעניק ליהודי ב”ה”.

והחיוכים, כך יודעים כל מתפללי בתי הכנסת המרכזיים בעיר – הם רבים מספור. בכל יום ויום, וכמעט בכל רגע ורגע – – –

כל מה שחדש
חפש...
Generic filters

צ׳אט עדכונים וחדשות