“הגיע הזמן לעשות סוף לעריצות בג”ץ”
:
שמעון מרגליות
שלום וברכה הרב גפני. תושבי ביתר עילית מכירים מקרוב את הפעילות של הסניף המקומי של ‘דגל התורה’. רצינו לדעת מה עושה המפלגה ברמה הארצית עבור ציבור בוחריה בביתר עילית.
גפני: “דגל התורה הארצית פועלת עבור הציבור בכל הארץ, ובתוכם גם אנשי ביתר. יש הרבה דברים שהנציגות המקומית צריכה להגיע לעזרתנו. רק עכשיו, לקראת פתיחת שנת הלימודים, פנה אלינו ר’ דודי זלץ עבור נושאים שקשורים למוסדות החינוך, והצלחנו לעזור. גם בעוד נושאים רבים הם פונים ואנחנו מסייעים להם”.
אחת ההצלחות של דגל התורה בבחירות המוניציפליות הייתה בכך שהצלחתם לאחד גם את אברכי הכוללים וגם את האנשים שנמנים על הציבור הליטאי ויוצאים לעבוד למחייתם. הם הרגישו שהם חוזרים הביתה, ולראשונה מזה שנים – מתקבלים בזרועות פתוחות. האם דגל התורה הארצית פועלת גם היא בכיוון הזה? אלו דברים עשיתם או שהנכם מתכננים לעשות עבור הציבור העמל לפרנסתו?
“אני שמח שההצלחה בביתר היא גדולה מאוד”, אומר גפני. “אני שמח שהצלחנו לאחד את כלל בני התורה, גם את אלו שיוצאים לעבוד לפרנסתם, ואנחנו פועלים כל הזמן גם בכיוון הזה. לא יכול להיות שמישהו שמתוך הכרח עזב את לימודו ויצא לעבוד – ימצא את עצמו זקוק לעזרה ולא נעזור לו. אנחנו פועלים עבורם, ונפעל עבורם.
“בעניין הזה יש לנו קבלות”, מספר גפני. “העברנו את החוק לאפליה מתקנת בשירות הציבורי. בקדנציה הקרובה נפעל להכיר דברים שאנשים למדו בישיבה – כלימודי תואר ראשון. הסמכה לרבנות, למשל, תשמש במקום תואר ראשון. כמו כן, הוותק של שנות הלימודים בישיבה או בכולל ייחשבו כחלק משנות הלימוד הנדרשים, במקום המצב הקיים שבו נדרשות שנות לימוד אקדמאיות. כמובן שזה יוסיף גם לשיפור בגובה המשכורת – שנגזרת לרוב גם משנות הלימוד”.
אברכים וחינוך:
‘לפעול לתיקון האפליה’
נעבור לדבר על ציבור אברכי הכוללים. אחד הדברים שמטרידים את האברכים זה המצב שבו הם מקבלים את קצבת התמיכה מהמדינה דרך ראשי הכוללים. מבלי להוציא לעז חס ושלום – לצערנו ישנה תופעה שבה חלק מהכסף אינו מגיע ליעדו, אם בשל חובות של ראשי הכוללים או הוצאות מסביב וכדומה. לחילופין, לפעמים אברכים מחכים זמן רב עד שהם מקבלים את כספם. האם לא ניתן להעביר תקנה שתביא לכך שהתמיכות ישירות יועברו על ידי המדינה ישירות לחשבונות של האברכים ?
גפני: “אברכי הכוללים מקבלים את קצבת תמיכתם דרך ראשי הכוללים, ואין אפשרות לשנות את זה, משום שלא מתקיימים יחסי עובד ומעביד של האברך מול הממשלה, ולכן התקציב שמגיע לכוללים עובר דרך ראשי הכוללים, כתמיכה בעשייתם, והם מחלקים זאת לאברכים. כמובן שצריך להיות הגונים בעניין הזה, ולאפשר לאברכים לקבל את מקנת כספם.
“יש מקום אחד שבו כן מתקיימים יחסי עובד-מעביר מול הממשלה והתמיכה מגיעה מהממשלה הישר לחשבונות הבנק של האברכים – וזה בהבטחת הכנסה שהעברנו. שם פעלנו, באמצעות ועדת הכספים, שהכסף יועבר ישירות לחשבונות של האברכים”.
עד מתי יקבלו מוסדות החינוך החרדי בין 55 אחוזים ל 75 אחוזים ביחס לשאר בתי הספר בארץ. האם אין דרך להביא לתיקון האפליה, ובכלל, בתקציבי המדינה הניתנים לאזרחים – ישנה אפליה כלפי הציבור החרדי, כפי שראינו למשל בעפולה שבה מתוך 360 אירועי קיץ נתנו לציבור החרדי רק אירוע אחד!
“אני סבור שהחינוך העצמאי צריך לקבל תקצוב 100 אחוז כמו מוסדות אחרים. עדיין יש אפליה בכל מיני סעיפים. יש את המוכר שאינו רשמי שמקבל 75 אחוז, ויש את תלמודי התורה שמקבלים 55 אחוזים. אנחנו צריכים לשנות את הדבר הזה.
“אותו דבר גם לגבי שאר התקציבים: למשל, לגבי אירועים שאותם החרדים מקבלים מעט מאד ביחס לאחרים. הנתון שאמרת הוא לא כל כך מדויק, אבל זה נכון שבאופן עקרוני אנחנו מקבלים פחות מאחרים. צריך לתקן את העניין הזה”.
הסתה ובג”ץ:
‘נרסן את הכוח’
אחרי כל כך הרבה התערבויות ופסיקות מקוממות של בג”ץ בחיינו, ובעיקר באורחות חיינו – מה בכוונתכם לעשות כדי לעצור את המציאות המרתיחה הזאת?
“אנחנו נצטרך”, אומר גפני, “למנוע את התערבות בג”ץ על ידי קידום פסקת ההתגברות, שתאפשר לחוקק מחדש חוקים שבג”ץ ביטל, מבלי שבג”ץ יוכל לבטל אותם בשנית. יש עוד כמה רעיונות, ואני מקווה שבממשלה הבאה – אם זו תהיה הממשלה שאנחנו מקווים שתוקם בעז”ה – יהיה קונצנזוס חד משמעי לגבי הצורך לבלום את בג”ץ.
“לאחרונה”, מוסיף יו”ר ‘דגל התורה’, “בג”ץ הגיע לשיא השפל בהתנהגות המקוממת כלפינו. נצטרך להעביר חוקים שיביאו לכך שהבג”ץ לא יהיה פוסק אחרון בשום ענין. השקפת עולמם של שופטי הבג”ץ ברורה. אנחנו לא נקבל את זה. צריך להפסיק את זה. אף אחד לא בחר בהם והם לא יכולים להתערב. הם יכולים לפסוק על פי החקיקה שאנחנו עושים בכנסת, ולכן, הדרך להתגבר על החירות שהם לוקחים לעצמם להתערב בחיי הפרט – היא דרך חקיקה בכנסת”.
בחוץ, אמרנו לגפני, משתוללת הסתה קשה מאוד נגד הציבור החרדי, וזה קורה בכל מקום בארץ. ההרגשה היא שאם מדובר בחרדים – מותר הכול: להסית, לשקר, להשתלח באנטישמיות, וזה מגיע לשיאים מטורפים בקמפיינים של המפלגות בבחירות האלה. למה אין גוף חרדי שמטפל את הפנייה בהסתה הפרועה הזו ברמה החוקית והפלילית?
“ההסתה נגדנו בתקשורת הכללית היא אכן בלתי נסבלת”, אומר גפני. “למי שזוכר את ההסתה שהייתה בשנים עברו – אז זה היה הרבה יותר גרוע. כיום זה הרבה פחות. אבל גם את זה אי אפשר לסבול. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה, ואני לא ארפה עד שאנשים שמסיתים ומשקרים יועמדו לדין”.
אפליה וחוק הגיוס:
בעד צבא מקצועי
כידוע, הממשלה נפלה בגלל חוק הגיוס. לפי איך שהדברים נראים כרגע – החוק הזה הולך כנראה ללוות אותנו עוד רבות בשנים. למה שיהדות התורה לא תצטרף ליוזמה לבטל את חוק גיוס חובה ולהפוך את הצבא לצבא מקצועי, מה שיביא סוף למשבר הנצחי הזה?
“אכן”, אומר גפני, “אני יזמתי בעבר חוק להפיכת הצבא לצבא מקצועי. זה לא התקדם. אני חושב שאם לא הייתי חרדי – הייתי נלחם בזה בכל הכוח, כי זה באמת מה שצריך. לא צריך להחזיק צבא גדול ומסורבל, בשעה שהמלחמות כיום הן מתוחכמות ואינן מצריכות צבא פיזי של מאות אלפי חיילים.
“אהוד ברק, אם אפשר לצטט אותו, אמר כבר כשהיה רמטכ”ל, שהצבא צריך להיות ‘צבא קטן וחכם’. כל הנושא הזה, שבו עדיין לא הופכים את זה לצבא מקצועי – לא מתקדם לדעתי בגלל שיש את החרדים. יש מי שרוצים שיהיה להם במה לנגח את החרדים. אילולא זה, הצבא מזמן זה היה הופך להיות לצבא מקצועי”.
ידועה פעילותך למניעת אפליה חרדית במקומות העבודה. קידמת אפליה מתקנת שבה כל מכרז ממשלתי לאיתור עובדים יחויב בתיעדופם של עובדים מהמגזר החרדי. אבל כאשר תנאי המכרז דורשים תנאי סף שלרוב הציבור החרדי אין – כגון תואר ושנות לימוד – המחסום עדיין נשאר. האם נגזר על כל אברך או על כל אישה חרדית שרוצים להתפרנס לצאת קודם ללימודי אקדמאים?
גפני: “אני נגד ללכת ללימודים אקדמאים. בשום פנים ואופן לא צריך לפנות ללימודים אקדמאיים”.
אז מה הסיכוי שתקודם היוזמה שהזכרת בתחילת הדברים, להכרה בלימודים בסמינר או בישיבה כתואר האקדמאי?
“אנחנו עובדים על העניין הזה, שתהיה הכרה בלימודים התורניים ובלימודים בסמינר. אני מודיע שלא נרפה עד שנמצא לכך פתרון”.
חובת המערכה
למנוע חילול השם
בביתר עילית ישנם קרוב לאלף בעלי עסקים, ולפעמים התחושה היא שיהדות התורה דואגת בעיקר לבני הישיבות והאברכים, אך פחות מטפלת בצרכיהם של בעלי העסקים החרדים. האם התחושה הזו נכונה?
“התחושה איננה נכונה”, אומר גפני. “הנציגות החרדית דואגת לבעלי העסקים לא פחות מכפי שהיא דואגת לכולם. לכל אחד יש את הענין שלו. לכל אחד יש את הנושאים שרלוונטיים אליו. אנחנו דואגים לכל אחד שחי אורח חיים חרדי, שולח את בניו לחינוך תורני ושומע לגדולי התורה. מבחינתנו, הם חלק מהציבור שבשליחותו אנו פועלים ולמענו אנחנו נלחמים. אנחנו עושים הכל כדי לסייע לכולם”.
באיזו דרך ניתן לקדם שיתופי פעולה לטובת בעלי העסקים?
“זו מערכת גדולה, ענפה, לא קלה ולא פשוטה. כמו שאמרתי מקודם, צריך להכיר בלימודים לתואר רבני, להכיר בלימודים בישיבה בכולל, כדי שהמשכורת תהיה גבוהה יותר וכל מה שנלווה לעניין”.
לקראת הבחירות, עבור מי שעדיין מתלבט: מדוע דווקא ‘יהדות התורה’, ומה חשוב הפעם יותר מתמיד?
“מה שחשוב הפעם יותר מתמיד זו העובדה שהיהדות החרדית, ושומרי המצוות בכלל, נלחמים על כל הקדוש והיקר לנו. הכל נמצא היום על השולחן: שמירת התורה, השמירה על עם ישראל, והרצון של גורמים אנטי דתיים לקעקע כל סימן יהודי במדינה ולשלול מיהודים שומרי מצוות את הזכויות הבסיסיות ביותר שלהם. מדובר, כפי שאמרו גדולי התורה, בקידוש השם מול חילול השם, וכל יהודי צריך לעשות הכל כדי שיהיה קידוש השם”.
איך יכולים בני התורה של דגל התורה להוסיף למערכה?
“בני התורה הם נותנים את מעמדם האיכותי למאבק הזה, וגם מסייעים בפועל להביא אנשים ולשכנע אותם”.
מילת סיום לתושבי ביתר עילית לקראת השנה החדשה?
“אני מאחל לתושבי ביתר עילית שנה טובה ומבורכת, כתיבה וחתימה טובה. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה”.